אנושות במשבר: ממדי העוני מחריפים מרגע לרגע, איום גרעיני וגלי טרור מסכנים את קיומנו, ודיכאון והתאבדויות הפכו לשגרה יום-יומית. אתה, את ואני איננו יכולים להמשיך להישאר אדישים בעולם כזה.
המצב הקשה מדיר שינה מעיני רבים, שאינם מוכנים להשלים עם העובדה שנקלענו למבוי סתום.
בחודש שעבר התכנסו בברלין 100 מדענים, אמנים ואנשי רוח המובילים בתחומם, כדי למצוא פתרון למשבר.
סוף המאה העשרים בישר על תחילתו של עידן חדש בעולם. לאחר שנים של מיתון החלה כלכלת העולם להתחזק ולהתפתח. כניסת רשת האינטרנט לכל בית צמצמה את שטח כדור הארץ לגודל של מסך מחשב ממוצע. מאות מיליוני אנשים מצאו את עצמם קרובים זה לזה מאי פעם, וכך הפך העולם לכפר גלובאלי קטן.
היחסים בין המדינות מעולם לא היו טובים יותר, סכסוכים רבי-שנים עמדו על סף פתרונם והיה נראה כי סוף סוף האנושות מגיעה לנקודת מפנה חיובית.
אולם המציאות סירבה לשתף פעולה עם אשליה זמנית זו. הפיגוע הקטלני שהתרחש ב-11 בספטמבר במגדלי התאומים בניו יורק קטע את התקווה לשלום עולמי והיווה את יריית הפתיחה לשורה של מהומות, של אירועים אלימים ושל סכסוכים מדיניים עמוקים. המשבר העולמי לא פסח גם עלינו: לא מזמן הסתיימה מלחמת לבנון השנייה, וכבר האיום הגרעיני האיראני ממשי מאי פעם, ואיומים נוספים על קיומה של ישראל מושמעים בתדירות מדאיגה. לצד האיום הביטחוני הולכים ומתרחבים הפערים החברתיים, התא המשפחתי קורס, ודומה כי החברה הישראלית ניצבת על פרשת דרכים מכריעה.
סימנים נוספים למשבר ההולך ומתפתח הם השימוש בסמים שהפך בעשורים האחרונים מתופעה שולית לבעיה חברתית מרכזית בעולם כולו וכן החרדה והדיכאון שהופכים למגפות הנפוצות במאה ה-21. לצד אלה אנו עדים לאסונות אקולוגיים חריפים, להוריקנים ולגלי צונאמי הרסניים.
נראה שאנו חוזרים על אותן הטעויות פעם אחר פעם ובאופן הרסני יותר ויותר. לכאורה, מכיל העולם בימינו את כל המרכיבים האפשריים שיכולים לעזור לאדם הממוצע להגיע אל האושר הנכסף.
אם כך, מה בכל זאת חסר לנו? יש לנו חשמל, מטוסים, מכוניות, מפעלים, טלוויזיה, רדיו, מחשבים, אינטרנט וחלליות... יש לנו גם ספרות, קולנוע, מוזיקה, ציור ומחול... מעולם לא היה לאדם שפע כמו שיש לו בימינו. אז מדוע אין לנו רגע אחד של שקט?
שאלה עמוקה זו מטרידה בשנים האחרונות חלקים הולכים וגדלים של האנושות. המשבר העולמי לא פוסח על שום אזור בעולם, והוא מחדד את העובדה שככל הנראה מדובר בבעיות עולמיות ולא מקומיות. מתוך אבחנה זו מתגבשת בשנים האחרונות בקרברבים הדעה, כי רק פתרון אחיד וכולל עבור האנושות כולה יוכל להביא לשינוי המבוקש וישכין רווחה, שקט ושמחה בעולם כולו.
האנושות מחפשת הצלה
בספטמבר האחרון נערך אירוע מיוחד במינו בשם "שולחן הקולות החופשיים" (Table of Free Voices) בברלין, בירת גרמניה. מטרת האירוע הייתה לברר את שורש הבעיות הקיומיות המטרידות את האנושות בימים אלה ולנסות להתחיל לגבש פתרון כולל עבורן. 112 מדענים, סופרים, חתני פרס נובל, אנשי רוח ואמנים מובילים בני כל הדתות והלאומים התכנסו בבבלפלאץ, הכיכר ההיסטורית, למה שכונה "דיון השולחן העגול הגדול בעולם". במחקר הסוציולוגי מקובל שכאשר המדענים אינם מוצאים פתרון הם מכנסים קבוצת מדגם כדי לחקור את הבעיה מזווית חדשה. כך נהגו גם מארגני האירוע: הם הקפידו לבחור את המשתתפים כך שיהוו מדגם מייצג של אוכלוסיית העולם על רבדיה השונים, בתקווה להגיע לפתרון המיוחל.
המשתתפים ייחסו לאירוע חשיבות עליונה, ולכן התפנו מעיסוקיהם החשובים והגיעו אליו מכל קצות תבל.
הם נדרשו לענות על מאה שאלות נבחרות ומגוונות שנאספו בתהליך מיוחד במינו. אתר אינטרנט ייחודי הושק לכבוד האירוע, ומאות אלפי אנשים שלחו מיליוני שאלות המטרידות ומעסיקות אותם באופן אישי. איסוף השאלות, מיונן ובחירתן ארך לא פחות משלוש שנים. בסוף התהליך נבחרו השאלות שתספקנה חתך מייצג של הנושאים העומדים על סדר היום הציבורי והאישי בימינו.
חוזרים לכיכר
למקום שבו נערך האירוע יש היסטוריה טעונה במיוחד. בבלפלאץ היא אותה כיכר שבה שרפו הנאצים עשרות אלפי ספרים בחודש מאי 1933. האירוע סימל את הגבלת חופש הביטוי על ידי הרייך השלישי ולכן הבחירה לערוך את האירוע החשוב בכיכר זו הייתה מעין סגירת מעגל. במקום שבו החל הפרק החשוך ביותר בדברי ימי האנושות, מנסים בני האדם להתאחד תחת מטרייה רעיונית אחת, ולמצוא מכנה משותף שיוביל לחיים טובים יותר לכולנו.
מרתון השאלות סוקר בהרחבה על ידי כלי התקשורת המקומית והעולמית, בהם היומן החשוב בגרמניה "דר שפיגל". ערוצי הטלוויזיה והרדיו הגדולים באירופה שידרו מהכיכר שידורים חיים. במשך שבע שעות ענו 112 המשתתפים 100 תשובות על 100 שאלות נבחרות. קהל הצופים שהיה צמא למוצא פיהם של המשתתפים הציף את הכיכר ולא מש ממנה כל עוד לא הסתיים האירוע.
11,200 התשובות שנאספו תשמשנה כבסיס לפיתוח ומחקר עבור גופים בין-לאומיים חשובים המעוניינים במציאת פתרון כולל למשבר העולמי, בהם האו"ם ואונסק"ו.
"ריבוי השפות הוא שמפריד בינינו", אמר הסופר, המשורר וניצול השואה גיורא פיידמן שהשתתף באירוע. "איננו מבינים אחד את השני. אנחנו חיים במגדל בבל... הגיע הזמן להתעורר ולהתאחד".
האם יצליחו מיטב המוחות האנושיים להביא את העולם לשלום, לשלווה ולשגשוג?
המצב הקשה מדיר שינה מעיני רבים, שאינם מוכנים להשלים עם העובדה שנקלענו למבוי סתום.
בחודש שעבר התכנסו בברלין 100 מדענים, אמנים ואנשי רוח המובילים בתחומם, כדי למצוא פתרון למשבר.
סוף המאה העשרים בישר על תחילתו של עידן חדש בעולם. לאחר שנים של מיתון החלה כלכלת העולם להתחזק ולהתפתח. כניסת רשת האינטרנט לכל בית צמצמה את שטח כדור הארץ לגודל של מסך מחשב ממוצע. מאות מיליוני אנשים מצאו את עצמם קרובים זה לזה מאי פעם, וכך הפך העולם לכפר גלובאלי קטן.
היחסים בין המדינות מעולם לא היו טובים יותר, סכסוכים רבי-שנים עמדו על סף פתרונם והיה נראה כי סוף סוף האנושות מגיעה לנקודת מפנה חיובית.
אולם המציאות סירבה לשתף פעולה עם אשליה זמנית זו. הפיגוע הקטלני שהתרחש ב-11 בספטמבר במגדלי התאומים בניו יורק קטע את התקווה לשלום עולמי והיווה את יריית הפתיחה לשורה של מהומות, של אירועים אלימים ושל סכסוכים מדיניים עמוקים. המשבר העולמי לא פסח גם עלינו: לא מזמן הסתיימה מלחמת לבנון השנייה, וכבר האיום הגרעיני האיראני ממשי מאי פעם, ואיומים נוספים על קיומה של ישראל מושמעים בתדירות מדאיגה. לצד האיום הביטחוני הולכים ומתרחבים הפערים החברתיים, התא המשפחתי קורס, ודומה כי החברה הישראלית ניצבת על פרשת דרכים מכריעה.
סימנים נוספים למשבר ההולך ומתפתח הם השימוש בסמים שהפך בעשורים האחרונים מתופעה שולית לבעיה חברתית מרכזית בעולם כולו וכן החרדה והדיכאון שהופכים למגפות הנפוצות במאה ה-21. לצד אלה אנו עדים לאסונות אקולוגיים חריפים, להוריקנים ולגלי צונאמי הרסניים.
נראה שאנו חוזרים על אותן הטעויות פעם אחר פעם ובאופן הרסני יותר ויותר. לכאורה, מכיל העולם בימינו את כל המרכיבים האפשריים שיכולים לעזור לאדם הממוצע להגיע אל האושר הנכסף.
אם כך, מה בכל זאת חסר לנו? יש לנו חשמל, מטוסים, מכוניות, מפעלים, טלוויזיה, רדיו, מחשבים, אינטרנט וחלליות... יש לנו גם ספרות, קולנוע, מוזיקה, ציור ומחול... מעולם לא היה לאדם שפע כמו שיש לו בימינו. אז מדוע אין לנו רגע אחד של שקט?
שאלה עמוקה זו מטרידה בשנים האחרונות חלקים הולכים וגדלים של האנושות. המשבר העולמי לא פוסח על שום אזור בעולם, והוא מחדד את העובדה שככל הנראה מדובר בבעיות עולמיות ולא מקומיות. מתוך אבחנה זו מתגבשת בשנים האחרונות בקרברבים הדעה, כי רק פתרון אחיד וכולל עבור האנושות כולה יוכל להביא לשינוי המבוקש וישכין רווחה, שקט ושמחה בעולם כולו.
האנושות מחפשת הצלה
בספטמבר האחרון נערך אירוע מיוחד במינו בשם "שולחן הקולות החופשיים" (Table of Free Voices) בברלין, בירת גרמניה. מטרת האירוע הייתה לברר את שורש הבעיות הקיומיות המטרידות את האנושות בימים אלה ולנסות להתחיל לגבש פתרון כולל עבורן. 112 מדענים, סופרים, חתני פרס נובל, אנשי רוח ואמנים מובילים בני כל הדתות והלאומים התכנסו בבבלפלאץ, הכיכר ההיסטורית, למה שכונה "דיון השולחן העגול הגדול בעולם". במחקר הסוציולוגי מקובל שכאשר המדענים אינם מוצאים פתרון הם מכנסים קבוצת מדגם כדי לחקור את הבעיה מזווית חדשה. כך נהגו גם מארגני האירוע: הם הקפידו לבחור את המשתתפים כך שיהוו מדגם מייצג של אוכלוסיית העולם על רבדיה השונים, בתקווה להגיע לפתרון המיוחל.
המשתתפים ייחסו לאירוע חשיבות עליונה, ולכן התפנו מעיסוקיהם החשובים והגיעו אליו מכל קצות תבל.
הם נדרשו לענות על מאה שאלות נבחרות ומגוונות שנאספו בתהליך מיוחד במינו. אתר אינטרנט ייחודי הושק לכבוד האירוע, ומאות אלפי אנשים שלחו מיליוני שאלות המטרידות ומעסיקות אותם באופן אישי. איסוף השאלות, מיונן ובחירתן ארך לא פחות משלוש שנים. בסוף התהליך נבחרו השאלות שתספקנה חתך מייצג של הנושאים העומדים על סדר היום הציבורי והאישי בימינו.
חוזרים לכיכר
למקום שבו נערך האירוע יש היסטוריה טעונה במיוחד. בבלפלאץ היא אותה כיכר שבה שרפו הנאצים עשרות אלפי ספרים בחודש מאי 1933. האירוע סימל את הגבלת חופש הביטוי על ידי הרייך השלישי ולכן הבחירה לערוך את האירוע החשוב בכיכר זו הייתה מעין סגירת מעגל. במקום שבו החל הפרק החשוך ביותר בדברי ימי האנושות, מנסים בני האדם להתאחד תחת מטרייה רעיונית אחת, ולמצוא מכנה משותף שיוביל לחיים טובים יותר לכולנו.
מרתון השאלות סוקר בהרחבה על ידי כלי התקשורת המקומית והעולמית, בהם היומן החשוב בגרמניה "דר שפיגל". ערוצי הטלוויזיה והרדיו הגדולים באירופה שידרו מהכיכר שידורים חיים. במשך שבע שעות ענו 112 המשתתפים 100 תשובות על 100 שאלות נבחרות. קהל הצופים שהיה צמא למוצא פיהם של המשתתפים הציף את הכיכר ולא מש ממנה כל עוד לא הסתיים האירוע.
11,200 התשובות שנאספו תשמשנה כבסיס לפיתוח ומחקר עבור גופים בין-לאומיים חשובים המעוניינים במציאת פתרון כולל למשבר העולמי, בהם האו"ם ואונסק"ו.
"ריבוי השפות הוא שמפריד בינינו", אמר הסופר, המשורר וניצול השואה גיורא פיידמן שהשתתף באירוע. "איננו מבינים אחד את השני. אנחנו חיים במגדל בבל... הגיע הזמן להתעורר ולהתאחד".
האם יצליחו מיטב המוחות האנושיים להביא את העולם לשלום, לשלווה ולשגשוג?
קריאה נוספת:
http://www.kab.co.il/
http://www.kab.co.il/
